תנ"ך על הפרק - זכריה ג - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

זכריה ג

553 / 929
היום

הפרק

וַיַּרְאֵ֗נִי אֶת־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל עֹמֵ֕ד לִפְנֵ֖י מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וְהַשָּׂטָ֛ן עֹמֵ֥ד עַל־יְמִינ֖וֹ לְשִׂטְנֽוֹ׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְהוָ֤ה בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן וְיִגְעַ֤ר יְהוָה֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֧וֹא זֶ֦ה א֖וּד מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ׃וִיהוֹשֻׁ֕עַ הָיָ֥ה לָבֻ֖שׁ בְּגָדִ֣ים צוֹאִ֑ים וְעֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י הַמַּלְאָֽךְ׃וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר אֶל־הָעֹמְדִ֤ים לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר הָסִ֛ירוּ הַבְּגָדִ֥ים הַצֹּאִ֖ים מֵעָלָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו רְאֵ֨ה הֶעֱבַ֤רְתִּי מֵעָלֶ֙יךָ֙ עֲוֺנֶ֔ךָ וְהַלְבֵּ֥שׁ אֹתְךָ֖ מַחֲלָצֽוֹת׃וָאֹמַ֕ר יָשִׂ֛ימוּ צָנִ֥יף טָה֖וֹר עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיָּשִׂימוּ֩ הַצָּנִ֨יף הַטָּה֜וֹר עַל־רֹאשׁ֗וֹ וַיַּלְבִּשֻׁ֙הוּ֙ בְּגָדִ֔ים וּמַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה עֹמֵֽד׃וַיָּ֙עַד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בִּיהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃כֹּה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃שְֽׁמַֽע־נָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ ׀ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵעֶ֙יךָ֙ הַיֹּשְׁבִ֣ים לְפָנֶ֔יךָ כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה כִּֽי־הִנְנִ֥י מֵבִ֛יא אֶת־עַבְדִּ֖י צֶֽמַח׃כִּ֣י ׀ הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל־אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת־עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ־הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת תִּקְרְא֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ אֶל־תַּ֥חַת גֶּ֖פֶן וְאֶל־תַּ֥חַת תְּאֵנָֽה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ויראני את יהושע הכהן הגדול וכו' והשטן עומד על ימינו לשטנו. אמרו בסנהדרין דף צ"ג דנ"נ השליכו לאש עם אחאב וצדקיה והם נשרפו והוא איחרכו מאניה וא"ל לנ"נ דהטעם דנתנה רשות לאש ואמרו שם מ"ט איענש דבניו נשאו נשים שאינן הגונות ולא מיחה. ושמעתי פירוש מש"ה והשטן עומד על ימינו לשטנו דהכונה עומד על ימינו דמראה דהוא סניגורו אבל באמת דעתו לשטנו והוא דשאל השטן דגברא רבא כיהושע לא לשלוט ביה נורא כלל ולא ליחרך איחרוכי וזהו לימינו. אבל כונתו היתה לשטנו כדי שיאמרו דנענש משום בניו ואז מדה"ד תקטרג דא"כ ראוי לישרף שלא מיחה בבניו: ויאמר ה' וכו' יגער וכו'. שידעתי שכונתך להרע דע דמה דשלט בו האש קצת דהיינו משום דנתנה רשות לאש וז"ש הלא זה הוא אוד מוצל מאש ולכן שלט קצת דאיחרכו מאניה וכלך מדברותיך: כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך וכו'. אפשר לרמוז במאי דקי"ל דאין שבות במקדש. ודעת מרן ז"ל בכסף משנה פ"ח דבית הבחירה דהיכא דאפשר לתקן לא דחינן שבות אפילו במקדש וז"ש אם בדרכי תלך דהיינו דיני התורה ואם את משמרתי תשמור דהיינו סייגים וגדרים וכמ"ש עשו משמרת למשמרתי דהם השבותים. וגם אתה תדין את ביתי על פי הדין דאין שבות במקדש ושם אין משמרת רק דין תורה וז"ש תדין את ביתי אבל היכא דאפשר וגם תשמור את חצירי דאפילו בבית המקדש היכא דאפשר לתקן לא דחינן: ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. פירש הגאון מהר"ר יחזקאל סג"ל לנדא זלה"ה בטעם מ"ש רז"ל כל מי שהניח בן כמותו לא נאמרה בו מיתה. כי הן האדם יש בו חומר וצורה שהיא הנשמה והנשמה תמיד מרווחת והולכת ונכון לקרותה מהלכת לא עומדת. אך המלאכים שהם צורה הם עומדים כי אינם מרויחים שאין להם יצה"ר. ובמות האדם גם נשמתו מתה בצד שאינה מרווחת עוד. אך אם מניח בן שהוא הדריכו לתורה ולעבודה והבן לומד ומקיים מצות יש לאביו אף אחרי מותו חלק בלימודו ומצותיו ונמצא שנשמתו חיה והולכת. והכא יהושע כ"ג נשאו בניו נשים שאינן הגונות וא"כ אחרי מותו אינו מרויח והוא עומד ואינו מוסיף. וז"ש ויהושע היה לבוש בגדים צואים על פשע בניו כמשז"ל ועומד לפני המלאך שנקרא עומד לא מהלך ולא מרויח. אך כשא"ל הסירו הבגדים וכו' דהיינו שיוכיח בניו וידריכם לעבודתו יתברך שיגרשו הנשים אז ונתתי לך מהלכים שתהיה הולך אף לאחר מיתה שתהיה בין העומדים המלאכים דכיון שמחזיר בניו בתשובה א"כ מניח בן כמותו ולא נאמרה בו מיתה כי הנשמה תמיד מוספת ונקראת מהלכת דכל מצות ולימוד בניו יש לו בהם חלק ויום יום מתוסף בנשמתו הארות שהוא חיות הנשמה משא"כ המלאכים שרפים עומדים במדרגתם ואינם מוסיפים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך